יום חמישי, 10 באפריל 2014


הוראת נבל

הוראת נבל.
יש כשורי הוראה שניתן ללמוד באוניברסיטאות ובאקדמיה למוסיקה במחלקה המנפיקה תעודת הוראה ויש דברים הנלמדים מהתנסויות בשטח ומפתיחות של העוסק בתחום.
אני נגנית שמשתמשת בנבל המקצועי, נבל התזמורות.
עם השנים הסכמתי ללמד נגנים חובבים בכלי פולקלור בגדלים ובצורות שונות. חלק מהתלמידים, בעיקר ילדים, יעברו בהמשך לנבל הגדול.
אין סוך למגוון התלמידים והשוני במטרת הלימוד ובצפיותיהם מהכניסה לתחום.
יש תלמידים המבהירים כבר בהתחלה שאין להם רצון להתעסק בלימוד תוים ובטכניקה הבסיסית. הם בד״כ לא מגדירים את זה אבל גורמים לי להבין את רמת הציפיות שלהם ממני ומעצמם.צ 
תלמיד אחד שהגדיר את עצמו כמוגבל ביכולת לקלוט חומר כתוב, הפתיע אותי במיוחד כשגילינו במקרה שהוא בהחלט מסוגל ואפילו טוב מהממוצע.
צורות הנבלים הקטנים הן רבות ובכל שיעור עלי להתמודד עם צורת ישיבה שונה ומנח הגוף המשתנה ביחס לכלי.
יש תלמידה המעדיפה לשבת על הרצפה בתנוחת יוגה, היא גם מעדיפה להניח את הנבל על כתף שמאל ואני איתה.
יש היושבים על שרפרף, או על כיסא רגיל כשהנבל מונח על שרפרף ועוד ועוד.
אתמול הגיעה אלי תלמידה מהמרכז לשיעור יחידני (אולי רק בינתיים). יש לה מורה מצויינת והנערה מתקדמת באופן משביע רצון ומעל. בכל זאת למדתי, שגם כך, כל אדם יכול לתרום משהו מנסיונו ומזווית הראיה הייחודית לו. מאוד מעריכה את מורתה (למה שלא אקרא בשמה) סוניטה שטניסלו, שעודדה אותה לבוא לשיעור הזה, וכל הכבוד להורים התומכים שמלווים אותה בטיול לגליל ועושים מההתנסות חגיגה.

אני לוקחת את ההבנות שלי מההוראה לתחום ההופעות.
בד״כ אני בררנית בהסכמתי להזמנות להופעה. אני מעוניינת שיהיו התנאים שאוכל באמצעותם לתת את מיטבי ולתרום בתחום שבו אני מתמחה, הקונצרט המוסבר. אין צורך להתייחס אל זה בסבר פנים רציני. ההופעה מתנהלת בגובה העיניים ועם לא מעט הומור, אבל אם מבקשים ממני לנגן מוסיקת רקע במקום שאנשים מדברים או אוכלים, אני בד״כ מסרבת.
בכל זאת נקלעתי מספר פעמים למקום שתנאי המופע היו רחוקים ממה שקבעתי והיה מקרה אחד שהוזמנתי ע״י הגוף הממלכתי כמעט ״אומנות לעם״ והסתבר להפתעתי ולהפתעת המזמינים שהנבל הוזמן לשמש רקע לביקורו של הנשיא במקום וחניכת אתר עתיקות. ( לא אזכיר את שם הנשיא כיק נושא זה מעורר חלחלה) ובכל זאת אם גרמתי לילד קטן שנשבה בחווית הצלילים, אוכל להגיד דיינו!
חג חרות שמח לכולנו.